ההבדל בין מפיק מוזיקלי למעבד מוזיקלי ?

פעמים רבות אני נתקל בשאלה מה ההבדל בין מפיק מוזיקלי ל - מעבד מוזיקלי (?) ובכן בימינו ההבדלים ניטשטשו מאוד וגם כאן פעמים נשתמש במינוח זה ופעמים באחר, אבל במקור לכל אחד מהנ"ל היה תפקיד משל עצמו ומקום של כבוד במערכת ההפקה המוזיקלית. המפיק המוזיקלי מתפקד כ"בוס" הכללי של ההפקה ומשכך יכול ורשאי לכוון לצבע הפקתי מסוים ("תן לי יותר דיסטורשיין ועוצמה כללית בפזמונים") בעוד שהמעבד נדרש לציית אחר הוראות המפיק וליישמן, כלומר: ממש לכתוב את תפקיד הגיטרה המדוסטרשנת, להתאים אותו ליתר התפקידים וכן להוסיף תפקידים נוספים שיעצימו באופן כללי את הפזמון. כאמור, כיום ההבדלים ניטשטשו ואנו ביויה-מיוזיק עוסקים בשני התפקידים אף על פי שתמיד אנו שמחים לשתף פעולה עם לקוחות מוכשרים ופתוחים להקשיב לרעיונות נוספים בעניין הצבע ההפקתי או התפקידים המנוגנים. בכלל זה רצוי להדגיש שאנו מציעים שירותי עיבוד מוזיקלי עצמאיים לבלי הקשר להקלטות המתבצעות אצלנו כך שבמידה ומתבצעים סשנים באולפן אחר, הרי שבהחלט נוכל להגיע גם לשם ולסייע בהפקה, בעיבוד, בכתיבת התפקידים ומתן הנחיות לנגנים, ככל שיש צורך בכך.

הנה כמה מילים שהכנו עבורכם אודות תהליך העבודה בביצוע הלחנה ו - הפקה מוסיקלית לאמנים, מוזיקה לסרטיםמוזיקה לתיאטרון, מוזיקה לאתרים, מוזיקה לפרסומותמוזיקה למולטימדיה, מיתוג קולי, מערכות ניתוב שיחות, IVR, הפקת ג'ינגלים וכן בנושאים טכניים מקצועיים הקשורים בסאונד, טכניקות הקלטהסיכום אנלוגי, ציוד אודיו ועוד.


 
 אודות הלחנה לסרטים

הלחנה לסרטים הינה תחום מרתק, מהנה ומספק מאין כמוהו ואולם לא פחות מכך תחום המחייב אותנו להפנמה יסודית ביותר של הויז'ואל שכן בעבודה זו נדרש המלחין לסייע לבמאי בהעצמתה של הסצנה והמסרים המועברים לצופה במהלך התרחשותה. משכך, הרי שמתקיים שיתוף פעולה בין הבמאי למלחין, כל זאת במטרה להביא את הצופה למצב הרגשי שבו הבמאי רוצה אותו, בזמן נתון בסרט (שמחה והתרוממות רוח, אימה ופחד, אהבה ורומנטיקה, חיפזון ומרדף, חרדה ומתח, תקווה וחלום, אקשן ופעלתנות וכו').
 
לעתים העצמתה של סצנה מסוימת אינו מתמצה אך ורק בהתאמת האווירה המושמעת לאווירה המוקרנת על המסך אלא בהעברת מסר כלשהו לצופה, דרך המוסיקה, מסר שסופו להשפיע על האופן שבו הצופה חווה את הסצנה כולה. לעתים נחזה בתמונה מסוימת, כאשר המוסיקה תנגן את האווירה של התמונה הבאה ובכך למעשה תהווה מעין רמז מטרים לצופה על העומד להתרחש, ממש בעוד רגעים ספורים. למשל כאשר המסך מגלה שדות ירוקים והמוסיקה המלווה דווקא מיליטנטית יחסית, מבין הצופה שמדובר בשקט שלפני הסערה כך שמשהו עומד להתרחש ממש בעוד רגע...
 
אז איך באמת מתקבלות החלטות לגבי איפיוני המוסיקה ביצירה המוקרנת ? כמובן שהמלחין, מניסיונו האישי, ולאחר שצפה ב - Rough Cut , מוזמן להמליץ על אפיוני האווירה המתאימים בכל סצנה וסצנה ואולם בדרך כלל, ההחלטות מתקבלות במהלכה של ישיבה בה נוכחים הבמאי, המלחין ופעמים רבות גם אנשים נוספים מן ההפקה. כאמור, הרעיון שעומד מאחורי עיצוב פס-קול הנו מינופה של הסצנה והאדרה של ההשפעה שלה על הצופה, ואולם צריך להדגיש כי כל זאת ראוי שייעשה מבלי לגנוב פוקוס מהחומר המצולם. במילים אחרות: הצופה לא אמור לשכוח מן הסרט ולאמר לעצמו "מממממ.... איפה אני קונה את הדיסק". לאחר שנתקבלו ההחלטות לגבי מס' האווירות הרצויות וכן לגבי מוטיב אחד או שניים כלליים שבהם הולכים להשתמש לטובת הסרט, מתחיל המלחין לבצע את עבודתו ולהלחין מס' קטעים שונים, כפי שהוחלט. במהלך העבודה תיתכנה פגישות עבודה נוספות בין המלחין לבמאי על מנת להדק יותר את האווירות אל הסצנות המצולמות (מבחינת ההלחנה) ומשניתן האור הירוק למוטיבים המולחנים, מתחיל שלב ההפקה המוזיקלית.
 
כמובן כי כאשר הפקה מוזיקלית מתוקצבת כראוי, שימוש בכלים חיים (כנרים, נשפנים, תופים אקוסטיים, גיטרות) יוסיף נופך נוסף ומימד גרנדיוזי לפס הקול. פעמים רבות, כאשר מדובר בהפקה גדולה, יוכנו סקיצות על גבי המחשב ורק לאחר שניתן האור הירוק, יתחיל שלב ההקלטות של התזמורת או רביעיית כלי הקשת ושאר הכלים החיים.

מה עושים כשאין תקציב גבוה במיוחד ?

מפיק מוזיקלי או מעבד מוזיקלי מנוסה ידע להגיע לתוצאות משכנעות ומרגשות גם בהפקות דלות תקציב (כשאין תזמורת ואין רביעיית כנרים), כמובן שהכל תלוי במידת שליטתו ומיומנותו בתכנותי המידי של כלי ה-VST, כלים וירטואליים ממוחשבים, שברשותו (ורצוי שאלה יהיו מהאיכות הטובה ביותר). מעבר לכך, מפיק מוזיקלי השולט במספר כלי נגינה כמו פסנתר, גיטרות, בס, תופים, כלי נשיפה וכו' יוכל להציג תוצאות נהדרות במינימום הוצאה, תוך חיסכון העלויות והתשלומים לנגנים. בגמר עבודת ההלחנה וההפקה המוסיקלית, כל הקטעים עוברים חזרה להפקה. משלב זה ואילך, ולאחר שעריכת הסרט נסתיימה, מתחיל תהליך אחר ונפרד הקרוי "פוסט פרודקשיין" אשר אמור לאחד את הויז'ואל, קטעי הדיבור והאפקטים השונים של החלל המצולם בכל סצנה וסצנה יחד עם הקטעים המוזיקליים שהולחנו.

 
 אודות הפקה מוזיקלית לאמנים

נהוג לחשוב שהפקה מוזיקלית אינה אלא הכנת פלייבק הנועד ללוות את השירה ותו לא. הפקה מוזיקלית בשבילנו זה קודם כל מבנה נכון של שיר בו ישנה הקפדה על המאפיינים של כל חלק וחלק בשיר (למשל: בית, פזמון, מעבר, Cpart, פזמון חוזר וכו'). למעשה, ישנה משמעות גדולה לא רק לכל חלק בתוך השיר אלא בעיקר לקשר שמקיימים ביניהם חלקי השיר השונים והאופן שבו הם מתחברים יחדיו לכדי יצירה אחת, שבאה להעביר מסר מסוים לקהל המאזינים. בדרך כלל שיר אופייני יכלול את המסר העיקרי שהוא "רוצה" להעביר בפזמון כאשר הבתים "יספרו" לנו את הרקע לאותו מסר עיקרי. תפקידה של ההפקה המוזיקלית הוא לשרת את מבנה השיר ולהעצים את המסר שהוא רוצה להעביר. כך למשל באם המסר בפזמון מתפרץ ובועט כאשר בבתים דווקא מובא הסיפור בהדרגה (עד לשיא בפזמון) הרי שההפקה המוזיקלית צריכה להיבנות באותו הקו ממש; שמירה על עיבוד מינימליסטי בבתים ולעומת זאת, בפזמון, אפשרתם של כלים נוספים להצטרף (אולי גם קולות) על מנת להוסיף עושר וליצור אנרגיה כללית עוצמתית וערנית יותר מזו המובאת בבתים. מפיק מוזיקלי מנוסה ידע לסייע לאמן לבנות את השיר באופן מטבי כך שישרת את המסר המועבר בשיר. בפועל, זוהי נקודה קריטית מבחינת ההליך של הפקה מוזיקלית וזאת עוד לפני שהקלטנו את התו הראשון !
 
לאחר שיש לנו מבנה נכון של שיר, המשרת את המסר שהשיר רוצה להעביר, ננסה לזהות את הצבע ההפקתי, ה"טבעי", אליו מושך השיר בכללו (מילים + לחן). מפיק מוזיקלי צריך לדעת לבנות את ההפקה המוזיקלית כך שתתאים את עצמה למקום שהשיר "מושך" או "דוחף" אליו בטבעיות וזאת גם אם מתקבלת לאחר מכן החלטה אמנותית אחרת, לגבי אופי ההפקה והצבע שלה. רצוי תמיד שהחלטה כזו תעשה במודע ובשיתוף פעולה עם האמן ורק לאחר שלגמרי הוברר כי אנו מחפשים כיוון אחר מהמקום הטבעי שאליו מכוון השיר. אין ספק כי בראי החידושים לשירים קלאסיים ומוכרים (אשר משוחררים לרדיו רבות בשנים האחרונות) ישנו אלמנט של כישרון בהפקה המוזיקלית ואולם נקודה זו אינה רלבנטית כאשר אנו נדרשים להפיק שיר חדש לגמרי, שעדיין לא פורסם. בהפקת שיר חדש רצוי לדעת לזהות את המקום ההפקתי, הטבעי, שאליו השיר מכוון וזאת כבסיס לכל כיוון אחר שאליו נרצה לקחת את השיר, בסופו של דבר. מניסיון שלנו, ברוב המקרים אין טעם לכפות צבע וסגנון של הפקה מוסיקלית ובהחלט עדיף ללכת עם השיר ולתת לו לנווט אותנו אל הכיוון ההפקתי הרצוי. כאן המקום לפתוח מסגרת קטנה.. במקרה של אמן המבקש הפקה מוזיקלית למספר שירים מקוריים (במסגרת EP, או אלבום מלא) רצוי לחפש ולבחור את אותם שירים בהם מתגלה האמן במיטבו אבל גם את אותם השירים המדברים באותה שפה ודוחפים לאותו מקום הפקתי מבחינת סגנון הגשה ו - עיבוד מוזיקלי. לכן כשמפיקים יותר משיר אחד לאמן מסוים רצוי לבחור צבע הפקתי שמחמיא לו ושיתאים לרוב השירים המוקלטים כך שלמעשה נוכל לעזור לאותו אמן לגבש אמירה סגנונית, תעודת זהות מוסיקלית וחתימה ייחודית משלו.

לאחר שקיבלנו החלטה לגבי הצבע והטעמים שההפקה המוזיקלית הולכת להתהדר בהם, נחשוב על ההרמוניות (ליווי) והמהלכים ההרמוניים שילוו את המלודיה (המנגינה המושרת) וזאת כבר בנגינה על הגיטרה או הפסנתר בלבד. מה זה מהלך הרמוני מוקפד ? התשובה לכך היא המהלך ההרמוני שישרת את השיר בכך שיסייע בהעצמת המסר, הנמצא בבסיסו של השיר וזאת ע"י יצירת אווירה מתאימה. כוחן של הרמוניות הנו ביכולתן ליצור אווירה. כבר בשיעורי תיאוריה בסיסיים לומדים מרווחים ומדהים להיווכח עד כמה שני צלילים ויותר יכולים לייצר בנו האנשים (מוזיקאים ולא מוזיקאים) תחושות ואווירות שונות, הנפרדות לגמרי זו מזו. הכרה טובה עם הרמוניות וכן חוש מוסיקלי ערני ומפותח, העוזר לבצע מעברים נכונים מהרמוניה אחת לאחרת בתוך חלק מסוים בשיר או מחלק אחד לחלק אחר (נקודה מכרעת בחשיבותה), הינם חלק בלתי נפרד מהפקה מוזיקלית ומעבודתו של מעבד מוזיקלי.

רק לאחר שהשלמנו בהצלחה את שלושת השלבים היסודיים מעלה (גיבוש מבנה, החלטה על צבע הפקתי, בנייה הרמונית מוקפדת – כך שכל אלה מעצימים את המסר המצוי בבסיס השיר) נוכל לגשת אל מלאכת תיזמור התפקידים השונים, מלאכה בה יש להקפיד על כך שהתפקידים יישבו  נכון זה עם זה, ללא התנגשויות, הן מבחינת התווים המנוגנים והן מבחינת הצבע הכללי שכל כלי מאופיין בו בספקטרום השמיעתי (כן כן... הטיפול בתדרים מתנגשים מתחיל עוד לפני המיקס, כבר בשלב הבניית התפקידים, כאשר ישנה הקפדה על בניית התפקיד לכל כלי וכלי, בהתאם למנעד הטבעי שלו). כמו כן חשוב להקפיד שהשירה תצא החוצה כמו שצריך כך שכל מערך הכלים הנמצא מאחוריה, תומך בה ומעצים אותה באמצעות התפקידים המנוגנים ולא חלילה מתגבר עליה ומטשטש אותה. שלב זה הנו מרתק שכן השיר פתאום פורש כנפיים ועובר להיות מבוצע בידי מגוון רחב יותר של כלי נגינה (בס, תופים, אקוסטית, חשמלית, פסנתר, כינורות, חליל, אקורדיון, כינור, סקסופון ועוד) אשר לכולם מטרה אחת - תמיכה בשירה וכמובן ... העצמת המסר שבסיס השיר.
 
 
 קצת על הגשת שירה ומספר טיפים חיוניים 

פראמפ מקצועי, מיקרופון מחמיא והעמדה נכונה של האמן בחלל אולפן ההקלטות האקוסטי הנם חשובים ביותר להוצאת טייק שירה מוצלח ואולם כל אלה, יחד עם הפקה מוסיקלית טובה ומקצועית ככל שתהא, אינם יכולה לגרום לשיר "לעבוד" באם המלל המושר אינו מוגש כראוי ע"י האמן המבצע. כן כן, שירה היא הדבר החשוב ביותר בשיר וצריך לזכור את זה ! מפיק מוזיקלי מקצועי חייב לדעת לייצר אווירת עבודה חיובית ואף יותר מכך לדעת איך להוציא את המיטב מכל אמן מבצע ואיך "לסחוט" ממנו ביצועים מרגשים שיוצאים מן הלב ונכנסים לליבותיהם של השומעים. חשוב מאוד שהשירה תגיע ממקום של כוונה ומיקוד, כך שאם צריך לדבר על המלל, אז נדבר עליו ונבחן כל מילה ומילה וגם את הכוונה העומדת מאחוריהן. באותו אופן אם צריך לבצע טייקים נוספים וחוזרים, נבצע ככל שיידרש - הכל בכדי שהגשת השירה תצא לא פחות ממושלמת.
 
כמה טיפים להקלטת שירה ב - אולפן הקלטות"חזרות, חזרות חזרות.." וגם שינון ! רצוי שתבצעו את השיר עם עצמכם בבית מספר פעמים, במהלך שבוע שלם, ועל הדרך גם תזכרו את המילים בע"פ. חזרות ושינון יותירו אתכם בהקלטה להתמודד עם נושאים מהותיים של כוונה והגשה (ולא עם נושאים יחסית טכניים של תקינות המלודיה, זכירת המילים ו/או הצורך בקריאתן מדף, תוך כדי הקלטה). כלל נוסף הנו הכלל של "חדל קשקשת ברשת" ובמילים אחרות, שמרו על קולכם ואל תרבו בדיבורים ביום שלפני הקלטת השירה ובשעות שלפני תחילת הסשן. בנוסף, רצוי שלא להרבות באכילה לפני סשן שירה.
 
  

 הפקת ג'ינגלים ומוזיקה לפרסומות

התחום של הפקת ג'ינגלים וכן הלחנה והפקה מוזיקלית של מוזיקה לפרסומות מצריך יותר מכל, מיקוד. במה להתמקד ? התשובה פשוטה, במסר הפרסומי, אותו מסר אשר יביא את הצופה או המאזין להתנהגות אותה מבקשת הפרסומת לעודד (ברוב המקרים רכישה של מוצר או שירות מסוים, אך לא רק. לעתים נרצה לחנך לערכים, כמו למשל: נהיגה בטוחה והימנעות מסמים). אבל למה באמת צריך מוזיקה לפרסומות ? התשובה לכך טמונה ביכולותיה המופלאות של המוזיקה לפלוש אל מעבר לקווי השיפוט והביקורת של המוח האנושי ולעורר תחושות רגשיות אצל הצופה או המאזין, אף מבלי שהוא יוכל להיות מודע לכך שמצב רוחו נשתנה כתוצאה מהאזנה קלה למנגינה שבבסיס הג'ינגל. זו בדיוק הסיבה שמוזיקה משמשת להעצמת מסרים המצויים בבסיסן של יצירות אמנות אחרות כמו סרט או מחזה, שכן היא עוזרת להכניס את הצופה "רגשית" לתוך האירועים המתחוללים מלפניו. מה יש בה במוזיקה שהופכת את האדם לפחות שיפוטי ויותר צייתן למסר הפרסומי ? ובמילים אחרות: למה אנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם מזמזמים (או שומעים בראש) שיר או פזמון פרסומי אשר ממשיך לרוץ שוב ושוב במוחנו, מבלי שנוכל באמת להשליט סדר ולהחליט על הפסקתו ? שאלה טובה ולא בטוח שנדע לענות עליה, אבל מה שכן בטוח הוא שהמוזיקה הנה כלי בעל ערך חשוב ממדרגה ראשונה אשר יכול לשרת נהדר כל מפרסם, בבואו אל ציבור לקוחותיו ואל לקוחות פוטנציאליים עם מסר שיווקי חדש שברצונו להטמיע.

 

ומה תפקידו של המלחין בהקשר הזה ? להלחין מוזיקה קליטה ומותאמת לקהל היעד אליו פונה הפרסומת. רגע אחד, אמרנו שני דברים חשובים ביותר; הראשון, קליט והשני, מותאם ! למה קליט ? כי מה שקליט זוכרים ומה שזוכרים בסופו של דבר גם מפנימים. כבר לפני עשרים וחמש שנים ידעו את זה במערכת "זהו-זה" (תוכנית הבידור הישראלית בהפקת הטלוויזיה החינוכית). מדי שבוע, במסגרת התוכנית, הופנתה שאלה לקהל הצופים כאשר הפותרים נכונה (אשר נדרשו לטלפן למערכת התוכנית ולהשמיע את התשובה) קיבלו את הפרס הקבוע, חולצה ותקליט. עד היום רבים זוכרים שיש להתקשר לטלפון 426144 כדי לזכות בפרס. בזמנו, כל אחד ידע לשלוף בע"פ את מספר הטלפון של זהו-זה וכל זאת בזכות הלחן שהוצמד לספרות על ידי מנחי התוכנית ! במקום לזכור את זה, פשוט שרו את זה – מה שהביא לכך שרצף הספרות ייזכר ביתר קלות בידי ציבור גדול ורחב מאוד של אנשים, צופי התוכנית. למה מותאם ? כאן טמון חלק מהסוד של חכמת השימוש במוזיקה לפרסומות. ממש כפי שיש פריטי לבוש המשויכים לתקופה מסוימת, לציבור מסוים ואפילו למקום גיאוגרפי כלשהו, באותו אופן ישנם סגנונות מוזיקליים אשר נצרכים יותר בקרב אוכלוסייה מסוימת ומזוהים עם תקופות שונות ולעתים אף עם מקומות גיאוגרפיים שונים בעולם. למשל, רוב הסיכויים שבקרב מאזיני מוזיקה קלאסית נמצא יותר מאזינים שגילם נמצא בטווח של 30 ומעלה ולעומת זאת בקרב מאזיני טראנס והאוס (סוגים של מוזיקה אלקטרונית) נמצא יותר ויותר מאזינים מקרב שכבת הגיל של 30 ומטה. איך אנחנו יכולים להשתמש בזה ? די פשוט. אם נרצה לפנות לחתך גילאים מסוים הרי שנלחין, בהתאמה, מוזיקה בסגנון לו קהל היעד בד"כ מאזין. באופן זה נקל על קהל היעד להתחבר למסר השיווקי המצוי בבסיס הפרסומת שכן המוזיקה שבפרסומת (שלה תפקיד רגשי) "מדברת" ישירות אליו. אם למשל הפרסומת עוסקת בשיווק מוצרי מזון אסיאתיים המיובאים ארצה מסין ייתכן שנרצה לשלב מוזיקה בסגנון מוזיקה סינית. זאת על מנת לחזק אצל הצופה את ההרגשה כי מדובר במוצר סיני אוטנטי וכן כדי להבטיח את החוויה הרגשית הטובה הנלווית לצריכתו של מוצר אוטנטי שכזה. כל התהליכים האלה הינם הסמויים מן העין ואולם בסופו של דבר יהיו אלה שיעודדו את הצופה לנקוט בפעולה ולרכוש את המוצרים מן היבואן.

 

אמרנו את זה קודם אבל עכשיו נחזור על כך ביתר שאת: המוזיקה שבבסיס תשדיר פרסומת טלוויזיה או ג'ינגל רדיו, באשר היא, פונה לרובד הרגשי אצל קהל היעד. כבר הוכח בעבר כי הקונה אינו עובד רק על פי השכל והרציונל ולמעשה, במקרים רבים, אף ייתכן כי ירכוש מוצר או שירות אשר אין לו צורך בהם (לעתים אף ירכוש כאלה אשר יקרים יותר ואיכותיים פחות ממוצרים או שירותים אחרים הקיימים בשוק) – כל זאת משום ההבטחה שבאה עם המוצר. הבטחה למה ? הבטחה לחוויה הרגשית שנלווית לצריכתו של המוצר. מה אתם מרגישים כשאתם לוגמים קוקה-קולה ? האם אתם חשים, באחת, בתחושה של צעירות ורעננות ? זו בדיוק ההבטחה מאחורי המוצר (למי מכם שמתעניין בתחום של פרסום ומיתוג באופן כללי, נשמח להמליץ על "המדריך לבוני מותגים" של ד"ר דן הרמן, הוצאת צ'ריקובר). המוזיקה בפרסום מהווה כלי חיוני וחשוב מאין כמוהו ביצירתה וגיבושה של אותה הבטחה לחוויה הרגשית הנלווית לצריכתו של המוצר. למה כלי חיוני ? משום שהיא יודעת לעקוף מנגנונים טבעיים של שיפוטיות, הגיון והפעלת ביקורת ומאופיינת ביכולת לפנות ישירות לרובד הרגשי וללב ליבו של הצרכן.

 

איך הדברים מתבצעים בפועל ? מתקבלת דרישה מצד משרד פרסום או חברת מיתוג או ישירות מן המפרסם. במקרה הראשון ייתכן מאוד שיוגש דף BRIEF אשר יחשוף בפנינו פרטים אודות המוצר וקמפיין הפרסום. חשוב להדגיש כי כל ההחלטות האמנותיות מתקבלות על בסיס החלטות מושכלות "גבוהות" יותר הלוקחות בחשבון (במסגרת שיקול דעת רחב) את המוצר, קהל היעד, את ההתנהגות אותה רוצים לעודד ועוד – הכל במטרה להעצים את המסר שבבסיס הפרסומת וכן ליצור את הרובד הרגשי הראוי, שיסייע בהפנמתה של הפרסומת והטמעתה של ההבטחה הנלווית לצריכתו של המוצר. לא מן הנמנע שתוגשנה מס' סקיצות במהלך העבודה ואולם חשוב מאוד לדעת מראש לאן פנינו מועדות ולא לנסות לירות באפלה ולבזבז זמן אולפן יקר ( גם אם משלמים לנו על זה :) ). כן חשוב להדגיש את הצורך בשיתוף הפעולה הצמוד של המלחין (והמפיק המוסיקלי) עם מנהל הקריאטיב, הקופירייטר, מנהלת ההפקה, הלקוח המפרסם ועוד כהנה וכהנה בעלי מאה ודעה.

 

על כוחו של הפרסום אין צורך שנדבר. ברור כי פרסומת טובה יכולה לעשות שירות, שאין שני לו, לעסק הבא להציע דבר מה לציבור. עם זאת חשוב לזכור כי ככל שהפרסומת מהווה כלי חשוב בהצלחת קידומו של המוצר או השירות הרי שהמוזיקה המולחנת והמופקת במסגרת אותה פרסומת מהווה כלי מכריע להצלחתה של הפרסומת, בעידוד ההתנהגות הרצויה מצד הציבור. התחום של מוזיקה לפרסומות דורש בקיאות רבה מצד המפיק המוזיקלי במס' רב של ז'אנרים וסגנונות מוסיקליים וכן יכולות הפקה מעולות ואולם לא פחות מכך ניתן לאמר כי הסוד הטמון בכל פרסומת שמצליחה הוא דווקא היכולת לקחת בחשבון שיקולים המנתחים פסיכולוגית את התאמתו של מסר מוזיקלי כזה או אחר (בהערת אגב... בבניית קמפיינים רבים משתמשים בסקרי דעת קהל על מנת לנסות ולצפות מראש מהי הגישה הפרסומית, ובכלל זה גם המוסיקלית, הראויה לקמפיין).

 
 אודות מוזיקה לתיאטרון 

הלחנת מוזיקה לתיאטרון הינה מלאכה המקפלת בתוכה מס' אתגרים ואולם מדובר בעשייה אומנותית ממדרגה ראשונה, שיש בצידה סיפוק רב. כמו בתחום של הלחנה לסרטים גם בתחום של הלחנת מוזיקה לתיאטרון לעתים לא מסתפקים במוזיקה כאמצעי ליווי בלבד למה שמתחולל על הבמה. גם כאן אפשרי בהחלט שהליווי המוסיקלי יהווה שחקן נוסף במחזה אשר, לא פחות מהשחקנים האחרים, יעזור לקדם את העלילה ולפתח אותה. במחזות זמר נודעת למוזיקה חשיבות יתרה שכן רוב המחזה למעשה מושר בידי השחקנים אפילו כשהמדובר בחילופי דברים שבין השחקנים ולאו דווקא שירים של ממש. בהצגות אימפרוליין, היכן שהכל מאולתר בזמן אמת, למוזיקה תפקיד מכריע הואיל ופעמים רבות תהא מי שתנתב את השחקנים למצב רגשי מסוים וע"י כך תשפיע על התפתחות העלילה כולה. במקרה אחרון זה רצוי להדגיש כי בצידן של הזכויות והפריבילגיות (מעצם כובד משקלה של המוזיקה בתוך מחזה אימפרו ויכולתה להשפיע על העלילה) קיימות גם חובות אשר דורשות תשומת לב, קשב רב וערנות עילאית מצד הנגן המלווה למה שקורה על הבמה בכל רגע ורגע נתון, תגובה מהירה לשינויים הפתאומיים וכן קולגיאליות בנקיטת היוזמה ( כן כן :) ). חשוב לקחת יוזמה במחזה האימפרו (נקיטת היוזמה למעשה אף מהווה דרישה מכל נגן אימפרו מקצועי) ואולם חשוב ביותר לעשות את זה באופן חברי ומתוך כבוד ורגישות לשחקנים האחרים שעל הבמה. קורה גם שמחזה קלאסי מתחדש והופך להיות מוגש בלבוש מודרני. במצבים כאלה למוזיקה בהחלט תפקיד חשוב בעיצוב וגיבוש אופן ההגשה המודרני של המחזה.

 

אם ננסה להגדיר את מהות תפקידה של המוזיקה בתאטרון הרי שאפשר לאמר כי תפקידה מתמצה במתן סיוע למחזה (לטקסט, למסרים שבו ולפועלם של השחקנים על הבמה) לחדור פנימה אל לבו של הקהל. איך עושים את זה ? במס' דרכים, קודם כל ע"י יצירת אווירה כללית מתאימה, המשלבת מוטיב אחד או שניים החוזרים על עצמם במהלך המחזה, למן ההתחלה ועד לסוף. פעמים רבות תולחן מוסיקה ברוח התקופה שבה אירועי המחזה לוקחים חלק. דבר זה יעזור לחזק אצל הצופה את תחושת האוטנטיות של מה שקורה על הבמה ויסייע לו להתחבר רגשית. מכאן אפשר לדבר על הלחנה של מוטיבים שונים המותאמים לכל סצנה וסצנה והעוזרים לחבר את הקהל לאווירה של התמונה הספציפית בה פועלות הדמויות. תפקיד נוסף יהיה ביצירתם של מוטיבים מוסיקליים באשר לכל דמות ודמות בתוך המחזה. בדרך אחרונה זו אנחנו מסייעים לקהל לחוות את הדמות באופן מלא ושלם יותר, הן במראה שלה, באופן התנהגותה אך גם בביטוי המוזיקלי שלה. למעשה, ככל שהקהל חווה יותר צבעים וגוונים של הדמות, הרי שבאופן זה יוכל לקבל אותה ולהאמין לאוטנטיות שלה כדמות. תפקיד חשוב נוסף, בליווי המוסיקלי של מחזה, הנו יצירת מרחב מוסיקלי המקנה אוויר לנשימה שבין סצנה לסצנה ומהווה דבק המחבר את שתי הסצנות, אחת לשניה. בעבר, במחוזותיה של יוון העתיקה, תפקיד זה ניתן למקהלה. קהל, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לשאת סצנה אחר סצנה, קופנליקט אחר קונפליקט, ללא רגע של ונטילציה ושחרור מתחים. בדיוק בשל כך מאפשרת המוזיקה את פסק הזמן לקהל לקחת אוויר, מה שאף מסייע בחיבור הסצנות, האחת אל השנייה, והפיכתן לכדי סיפור אחיד ומגובש.

 

אופן השמעתה של מוזיקה במחזה יכול להתבצע בשתי דרכים עיקריות; האחת, ע"י נגנים היושבים בצדי הבמה או מאחוריה (או מתחתיה...!) ואשר מלוויםLIVE  את ההצגה. האחרת, ע"י פנייה למלחין ולמפיק מוסיקלי (לעתים מדובר באותו אדם) אשר יצרו יחד פס-קול שילווה את ההצגה ויופעל מעמדת הבקרה. שתי הדרכים כשרות ולגיטימיות. למעשה, ישנה אפילו דרך המשלבת את השתיים ! כיום, פעמים רבות מזמינים מס' נגנים מצומצם ונותנים להם לנגן על גבי פס-קול שהוכן מראש. במצב כזה יכול גם להיות שנגן ה - CD בעמדת הבקרה יוחלף במחשב נייד שבו פתוחה תוכנת הקלטה והפקה (כגון: PROTOOLS, NUENDO/CUBASE, LOGIC) ועליה הערוצים השונים, המוקלטים מראש. דרך זו מאפשרת לנו לשלוט בערוצי המחשב המנגנים, כך שבמידה והגיטריסט מחר לא יכול להגיע....תמיד אפשר לפתוח את ערוץ הגיטרה המוקלט מראש ולתת למחשב לנגן אותו בזמן אמת. עוד יתרון גדול בשיטה זו הוא היכולת להציע פס קול מלא ועשיר מחד ומאידך, לשמור על צביון של הצגה המלווה LIVE (אין כמו נגנים על הבמה).

 

תהליך העבודה על מוזיקה לתיאטרון מחייב תשומת לב רבה לויז'ן האומנותי של הבמאי וגם המחזאי. אין ספק שהמלחין צריך לקרוא את המחזה לפני תחילת העבודה ולגבש בשיתוף פעולה עם הבמאי, את הכיוון המוסיקלי המתאים. על המלחין לקבל מידע רב בדבר התקופה, הסיפור, הקונפליקט, ההגשה, השחקנים, התפאורה – הכל חייב להיות מותאם לתמונה הכללית אשר נמצאת במוחו של הבמאי ולשרת את המכלול האומנותי שהוא מבקש ליצור. במידה והשחקנים הם שחקנים – זמרים הרי שייתכן הצורך לעבוד איתם במישור המוסיקלי לפני כניסה להקלטות.
 
כאמור, ההלחנה לתיאטרון טומנת בחובה אתגרים רבים ואולם ההנאה והסיפוק הרב שבעשייתה הופכים אותה לאחת מאומנויות המוסיקה הנחשקות ביותר.  
 
 
 מוזיקה לאתרי אינטרנט ומולטימדיה 

הלחנת מוזיקה לאתרים ו - מוזיקה למולטימדיה היא עסק רציני. בעידן המידע והטכנולוגיה של ימינו המחשב כבר תופס נתח רחב ביותר משגרת חיינו. התווך האינטרנטי בימים אלה, יש אומרים, מהווה מעין עולם מקביל למציאות הקיימת. מושג זה של עולם (וירטואלי) מקביל הוטבע לא בכדי שכן כיום ניתן לבצע פעולות רבות באמצעות האינטרנט, פעולות שבעבר נתאפשרו רק באמצעות קשר ישיר שבין הבריות לעולם המעשה שביומיום, כגון: ביצוע עסקאות למיניהן, חיפוש מידע, רכישת השכלה, בילוי ופנאי וכן ביצוע התקשרויות חברתיות למטרות שונות. אתר אינטרנט איכותי יכול לעשות שירות נהדר לעסק המציע דבר מה לציבור - זאת הסיבה שבגללה כל בעל עסק רציני שואל עצמו, בשלב כלשהו, האם ראוי להקים אתר אינטרנט למען קידומו ופיתוחו של העסק. המוזיקה אשר קיימת עוד הרבה לפני המחשב (למעשה עוד הרבה לפני ה – CD, התקליט והסרט המגנטי) אף היא אומצה אל חיק התווך הממוחשב ומאז נמצאת מסייעת רבות בשדרוג התכנים המוצגים והמתקיימים במחשב ובתווך האינטרנטי ככלל. אם נחשוב על זה לרגע נגלה שמה שהגולש חווה דרך העיניים והאוזניים תמיד יותר חזק ובעל השפעה מאשר מה שנחווה רק דרך העיניים או רק דרך האוזניים. אבל זה הולך עוד הרבה מעבר לכך שכן בכוחה של המוזיקה לפנות ישירות לגולש ולחבר אותו, רגשית, אל התכנים המוצעים באתר. חיבור רגשי שכזה יהא חזק הרבה יותר מאשר החיבור אותה יכולה להציע המילה הכתובה או המקוריינת (הרחבה בנושא זה מובאת למעלה בנושא ג'ינגלים ומוזיקה לתשדירי פרסומת).

 

למעשה כשמדברים על מוזיקה לאתרים ו - מוזיקה למולטימדיה, מדברים על שני תחומים נפרדים אם כי בשנים האחרונות ישנה נקודת השקה מסוימת. בהפקת מוזיקה לאתרים, נגלה מס' אפיקים, כגון: הלחנה ו - הפקה מוסיקלית לאתרים (ישנם סוגים רבים של אתרים החל מאתרי תדמית של עסקים פרטיים וכלה באתרים גדולים של גופים נותני שירותים, המאפשרים רכישת השירות דרך האתר) וכן הלחנה למצגות פלאש קצרות, המשולבות באתר קיים. כל הנושא של פרסום באינטרנט בהקשרנו נחשב כ - מוזיקה לפרסומות, נושא אשר, כאמור, ייחדנו לו פרק נפרד משלו. מוזיקה למולטימדיה עוסקת בהלחנת משחקי מחשב, DVD לימודיים, סרטוני הסברה ממחושבים באינטרנט וכן הלחנת מצגות אור-קול (תמוקמנה בד"כ במוזיאונים, מרכזי הדרכה, אמצעי תחבורה ציבורית, תערוכות, גלריות ועוד).

 

הקווים המנחים להלחנת מוזיקה לאתרים הינם כאלה המשלבים מושגים מעולם ההלחנה לסרטים וכן מעולם ה - מוזיקה לפרסומות. גם כאן קיים הצורך בהעברת מסר והעצמתו. כן קיים הצורך בשידור אוטנטיות וביצירת החיבור הרגשי אל הגולש ע"י עקיפת מנגנונים של שיפוטיות וביקורתיות. כמובן שגם מתקיים הצורך ביצירת אווירה מותאמת וכן בגיבוש ההבטחה שהאתר מבטיח לגולשיו (התועלת שישיגו מצריכת המוצר או השירות המוצעים באתר). גם כאן ניתן לדבר על שיקול דעת רחב בקבלת ההחלטות האמנותיות, כזה הלוקח בחשבון את העיצוב הנוכחי של האתר, את תכלית קיומו, את הפעולות המתבצעות במסגרתו וכמובן את הויז'ן של בעלי האתר, מזמין העבודה, אתו אנו מחויבים לשתף פעולה ולהגיע להסכמות עקרוניות שינחו אותנו הלאה במהלך העבודה.

 

אז איך זה עובד ? בד"כ נקבל פנייה מבעלים של אתר קיים שעיצובו הושלם או מצוי בשלבים מתקדמים. לפני שתתחיל מלאכת ההלחנה ראוי שניכנס לאתר ונתרשם ממס' אלמנטים חשובים, כגון: השירות או המוצר המוצעים באתר, העיצוב הגרפי וכן מהאווירה הכללית שהאתר משרה. ראוי שנשאל את עצמנו מיהו קהל היעד של אותו אתר ולאיזה חלק בציבור אמורים לפנות אותם שירותים או מוצרים שהאתר מציע ? ובמילים אחרות, אלו גולשים צפויים לגלוש באתר. כן ראוי שנשאל את עצמנו מהי דרך ההגעה השכיחה אל האתר; האם דרך מנוע חיפוש, האם כחלק מביצוע פעולה גדולה יותר של רכישת שירות או מוצר באתר אחר ? בנוסף גם ראוי שנבדוק האם בכוונת מקימי האתר לכלול סרטון פתיחה לאתר. מענה על כל השאלות הללו ועל אחרות שכמותן יקבע, בסופו של דבר, את סגנון ההלחנה ובנוסף גם את הצבע ההפקתי של העיבוד המוזיקלי - כשהכל, כאמור, צריך להיעשות בשיתוף פעולה מלא של המפיק המוסיקלי עם בעלי האתר ומקימיו.

 

כאמור, מוזיקה לאתרים מהווה כלי חשוב בהצלחת האתר משום שהיא מסייעת לגולש לקבל תמונה מלאה יותר (ובתוך שכך, בעלת השפעה רבה יותר) של המוצר או השירות המוצעים באתר. זאת ועוד, המוזיקה מהווה כלי חשוב להצלחתם של אתרי אינטרנט משום שביכולתה ליצור אווירה מתאימה אשר תקל על יצירת החיבור הרגשי שבין הגולש לתכנים, תסייע בהצגת האתר כאוטנטי ואמין ככל הקשור להבטחה הנמצאת בבסיסו וכן תסייע להביא, בסופו של דבר, להתנהגות הרצויה מצד הגולש, ברכישת השירות או המוצר שבאתר.
 
 

  מיתוג קולי לחברות ועסקים


בעידן הטכנולוגיה והמידע של ימינו קיימת חשיבות רבה למידת הבולטות והייחודיות של כל חברה ועסק למול המתחרים – זאת כמעט בכל שוק ושוק. בימים אלה כאשר כמעט בכל ענף וענף מתקיימת תחרות רבה ובעוד שהאינטרנט מדגים (במרחק קליק) היצף של מידע אודות מוצרים ושירותים, עולה וגובר הצורך של כל חברה (ובכלל זה גם עסקים בינוניים וקטנים) בחותמת ייחודית משלה, אשר תזוהה עמה בלבד, בקרב הציבור הרחב. בעבר, השימוש בלוגו וסימני מסחר ענה על הצורך בייחודיות והבידול למול המתחרים, כאשר סייע לשמירה על המוניטין והפנמת הקישוריות שבין המוצר או השירות לחברה המציעה אותם. כיום, כאמור, צרכים אלה נתגברו ונתעצמו עד כי נתפתח תת ענף שלם בתוך תחום הפרסום והמיתוג הקרוי: מיתוג קולי. תחום זה משתמש באודיו (הכוונה לנגינה, אפקטים, קריינות וכל מה ששומעים) כדי להגשים את אותן מטרות ידועות של ייחודיות ובידול – הכל על מנת להקנות לחברה אמצעי זיהוי חד חד-ערכי עם המוצרים והשירותים שמציעה לציבור.

 

למה קל לזכור מותג קולי ? קודם ניתן דוגמא. זוכרים את תוכנית הבידור "זהו-זה" (ראו בחלק של מוזיקה לפרסומות). שם, ציבור שלם זכר את מס' הטלפון של התוכנית רק משום שלרצף הספרות הודבקה מנגינה קליטה ע"י מנחי התוכנית (מי מהצופים שהתקשר וצדק בפתרון החידה קיבל את הפרס הקבוע של חולצה ותקליט). והרי דוגמא נוספת: האם קרה לכם שניסיתם להיזכר במילותיו של שיר מסוים ע"י זמזום מנגינתו ? בוודאי שכן. משתי הדוגמאות הללו אנו מבינים כי למוזיקה ישנה יכולת בלתי מעורערת "להיתפס" במוחנו ובלבד... שהיא קליטה. כך נבראנו, זו האמת ואולי נקודת הפתיחה האכסיומית ! למעשה, התכונה האנושית הזו שלנו (או הפוך: "תכונה" זו של המוזיקה) אף מאפשרת את הטמעתו של טקסט במנגינה, פעולה אשר אם מבוצעת (תוך הקפדה על מס' כללים) יכולה לסייע בקלות יחסית לקיים מטלה של היזכרות בטקסט ( או המסר !) המוטמע. אם נחשוב לרגע, הרי שזה בדיוק מה שהופך שיר ללהיט; שילוב של מנגינה קליטה וטקסט מנצח, המוטמע באופן מיטבי (נתפר במיוחד) עבור אותה מנגינה קליטה.

 

אבל איך בעצם מיתוג קולי עוזר בפועל ? תהליך העבודה על מותג קולי פשוט משתמש בחוקי הטבע שקובעים דבר פשוט: כשאנו חווים דבר מה מסוים, כל דבר, דרך מס' חושים הרי שנפנים אותו בצורה טובה יותר, ובמילים אחרות: מה שאנו חווים ע"י מס' חושים תמיד ישאיר אצלנו חותם עמוק יותר (כמו בדוגמא הקודמת של היזכרות במילות השיר, לאחר שנזכרנו במנגינה.. אם היינו מתבקשים ללמוד רק את המילים, ספק אם היינו נזכרים בהן לאחר זמן). מותג קולי עוזר בנוסף גם משום שהוא מסייע בייצוג החברה או העסק במצבים בהם הויז'ואל אינו בנמצא. ישנו סיפור על אדם שנולד עיוור ולאחר שהטכנולוגיה אפשרה לנתחו החל פתאום לראות. הציגו בפני אותו אדם את המפתח לדירתו ואולם האיש כלל לא יכל לזהות כי מדובר במפתח. הגישו את המפתח בידיו... מיששו ולפתע קרא בהתפעלות "זה המפתח לדירתי !". כשאינכם למול מסך הטלוויזיה ופתאום מבעבע ניגון מוכר "A-I-G" מייד הנכם מבינים במה מדובר. באם נחזור לדוגמא אודות העיוור והמפתח, הרי שאם היינו מרשרשים בצרור המפתחות בפניו של האיש, אשר קיבל זה עתה את ראייתו, היה יודע מן הסתם כי מדובר במפתחות וזאת אף אם לא ניתנו אלה בידיו למישוש. אז אם נענה לשאלה (איך מיתוג קולי עוזר בפועל ?)... המותג הקולי מעצים את הפנמת אמצעי הזיהוי של החברה מעצם היותו מצטרף למותג הויז'ואלי (הלוגו, הצבעים, הפונט, התבניות ועוד..) ומן הסתם כל מה שנתפס במס' חושים מותיר חותם חזק יותר בתוכנו האנשים. בנוסף, מותג קולי יוכל להוות תחליף ראוי גם במצבים בהם הויז'ואל אינו בנמצא (למשל: כשאנו בנסיעה באוטובוס, ברכבת או במכונית ואולי בכלל בג'וגינג, אגב האזנה לרדיו) כך שגם במקרים אלה, משנחשפנו למותג הקולי הרי שבאחת החברה תעלה למול עינינו ותיוצג אצלנו כמי שמציעה את המוצרים או השירותים המזוהים עמה.

 

איפה ניתן למצוא מותגים קוליים ?

במערכות ניתוב שיחות IVR, מצגות, סרטוני מולטימדיה, פתיחים לאתרי אינטרנט, קרדיטים של חברות הקולנוע המוקרנים בתחילת הסרט, תשדירי חסות טלוויזיוניים, בג'ינגלים לרדיו ובתשדירי פרסומת טלוויזיוניים ועוד (ברוב המקרים המותג הקולי מהווה רק חלק מן אלה). כפי שאתם שמים לב, תוצרי תהליך המיתוג הקולי, המותגים הקוליים עצמם, בהחלט יופיעו גם במדיה הכוללת ויז'ואל כמו למשל, תשדירי חסות בטלוויזיה וקולנוע. הסיבה לכך הינה משום שהחשיפה לצליל ולתמונה יחד מחזקת את החיבור והקשר שעושה הציבור בין הצליל לתמונה כך כשבפעם הבאה יופיע רק הצליל, המותג הקולי לבדו, תעלה באופן אוטומטי גם התמונה בעיני רוחנו.

 

מה זה מותג קולי ומה צריך לדעת בשביל לייצר אותו ?

כמו שנאמר מותג קולי הוא התוצר של תהליך המיתוג הקולי בד"כ יהיה מורכב משם החברה או העסק, ממשפט קריינות קצר (המהווה מעין סלוגן ומייצג את מהותה של החברה כולה) וכן פראזה מוסיקלית קצרה וקליטה המלווה לעתים באפקטים קוליים מתאימים. פעמים ייעשה שימוש בשם החברה ובאפקט כלשהו בלבד. בפעמים אחרות, לעומת זאת, המותג הקולי יורכב משם החברה, סלוגן מקוריין ומוזיקה, ללא אפקט.... ובקיצור: ישנן לא מעט אפשרויות להגשמת תהליך של מיתוג קולי ואולם צריך לזכור כי על מותג קולי להיות קצר ופסקן והכי חשוב - קליט ! עוד יודגש כי מותג קולי חייב לאפיין את החברה (או העסק) נאמנה, זאת ע"י התאמתו למס' עיקרים: לשוק בו החברה מתקיימת, למוצרים או לשירותים אותם החברה מציעה, לפלח הקהל אליו פונה החברה בציבור ול –Vibe   הכללי אשר היא "משדרת" בקמפיינים הפרסומיים שהיא מבצעת ובאתרי האינטרנט שהיא מחזיקה בהם, לצורך קידומה העצמי וניהול פעילויותיה. פעמים רבות המותג הקולי יכול להיגזר מקמפיין פרסומי ספציפי (בטלוויזיה או ברדיו) ואף להאריך את השפעתו של הקמפיין לאחר שזה נסתיים. לעתים רבות קורה שמה שנשאר בין קמפיין אחד למשנהו, על פני תקופה של שנים, הם המותגים הקוליים אשר ממשיכים לחיות ולבעוט בתוך מערכות ה – IVR של החברה (מערכות ניתוב שיחות אשר מבקשות אתכם להמתין בסבלנות או להקיש מס' שלוחה, אם ידועה.... ראו ההרחבה למטה).

 

על המלחין והמפיק המוסיקלי מוטלת חובה ואחריות גדולה לתרגם את החברה (על אפיוניה) לשפה מוסיקלית אשר "תדבר" ישירות אל קהל היעד, אליו החברה פונה. לא מן הנמנע כי יקבל הנחיות מצוות יועצים של החברה ו/או מחברת מיתוג, העוסקת במיתוג החברה כולה, אודות אפיוני המוסיקה המבוקשים ואולם צריך להבין כי המטרה בסופו של דבר הינה להבטיח כי השפה המוסיקלית תובן כראוי בקרב הציבור אליו החברה פונה ואף תהיה, מלכתחילה, חלק מהשפה שאותו ציבור נוהג להשתמש בה ביומיום. כן חשוב להדגיש כי צריך להקפיד על אוטנטיות במסר המועבר ולוודא כי ישנה התאמה מוחלטת בין הצלילים, האפקטים, הקריינות והסאונד הכללי (המרכיבים את המותג הקולי) ובין כל מה שהחברה מייצגת ועומדת מאחוריו (כך למשל ראוי להבין ולזכור שמיתוג קולי מוסיקלי של חברת תקשורת יהא, מן הסתם, שונה בתכלית ממיתוג קולי של מכללה למקצועות האיפור).


 

קצת על IVR


ראשי התיבות של IVR הן:Interactive Voice Response  כלומר, מענה קולי אינטראקטיבי. למה אינטראקטיבי ? אווו... הדיון בדבר אינטראקטיביות, מהי (?) יכול להיות מתיש ביותר. נסתפק בלציין כי המענה הקולי הנו אינטראקטיבי משום שהוא מגיב לפעולות המשתמש ובכך מקיים עמו סוג של אינטראקציה שבה לא הכל נשלט מראש אלא נקבע גם בהתאם לרצונו של המתקשר. מערכות ניתוב שיחות, ה – IVR שודרגו רבות בשנים האחרונות לא רק מבחינת מורכבותן והפיצ'רים שהן מציעות (כגון: מנהלת תשלומים באמצעות כרטיס אשראי, השארת הודעות לפי נושאים, יידוע על מבצעים חמים ועוד..) אלא גם, ובעיקר, מבחינת ההתייחסות הרצינית למיתוג הקולי. זאת קרה מתוך הבנה כי מערכת זו מהווה למעשה את הקשר הבלתי אמצעי והראשוני של החברה עם לקוחותיה ובהתאם לכך מהווה מרכיב חיוני בהותרת הרושם הנכון. אם כן, חשוב להבין לא רק מהו התוכן הנכון אשר ראוי כי ייכלל בתוך ה – IVR אלא גם האופן בו הוא מוגש ללקוח, מאזין הקצה, אשר ממתין בסבלנות מן הצד השני.

 

אז למה בעצם חשוב להקפיד כי נתב שיחות ה - IVR שלך יוכן באופן רציני ומקצועי ?

כי בכל פעם כשלקוח מתקשר, מיידית עולה בעיני רוחו האימג' של החברה, כלומר כל מה שהחברה שלך מייצגת כי מסרים אשר נכתבו באופן מקצועי והוקלטו נכון יוכלו להיות מועברים ללקוחות שלך באופן שיותיר עליהם רושם חיובי ; כי מערכת ניתוב שיחות איכותית מסייעת לא רק לשדרג ולייעל את הטיפול בלקוח אלא גם לשמור אותו נאמן לך ולשפר את התדמית שלך בעיניו.

 

מהו התהליך ?

אנחנו מקבלים דרישה למערכת ניתוב שיחות IVR. הדרישה אינה חייבת להיות תמיד למערכת IVR חדשה לגמרי. לעתים החברה (או העסק) תבקש רק פתיח חדש ורענן, המותיר רושם איכותי, למערכת ה – IVR  שכבר ברשותה. זהו פתרון נפלא במידה שרוצים לחסוך בעלויות ועדיין לקבל משב רוח רענן, מקצועי ומכובד שייצג את "רוח" החברה. למען האמת אין הגיון בהחלפת כל מערכת ה – IVR אלא במידה שאיכות האודיו של הקבצים ירודה או שאיכות ההגשה של קטעי הקריינות אינה מקצועית או אינה מותאמת לחברה ולמה שהיא מייצגת. בעניין זה חשוב מאוד לעבוד עם צוות קריינים מגוון ואיכותי ולבצע התאמה שבין "צבע" הקול של הקריין או הקריינית לאפיוני החברה. פעמים רבות החברה יודעת מה היא רוצה מבחינת סוג המוסיקה, ניסוח הטקסט אופי הקריינות וכן על ידי מי תבוצע הקריינות, קריין או קריינית. ומה עושים כשלא ממש יודעים, מה יתאים ? אל דאגה ! אנחנו כאן בשבילכם על מנת לכוון אתכם, לחוות דעה וכן להציע פתרונות אפשריים.
 
לאחר שגיבשנו את הכיוון הכללי של המותג הקולי מבחינת המסר שיועבר, אופי הקריינות, זהות הקריין (תבחרו מתוך מגוון קולות שיש אצלנו במאגר), סוג המוסיקה וכו' אנחנו ניגשים לעבודה, שזה אומר: התאמת הטקסטים לקריינות, ביצוע הקלטות הקריינות תוך כדי מתן הדרכה צמודה לקריין מבחינת אופי ההגשה, ביצוע פעולות עריכה נדרשות, הלחנת המוזיקה (מקורית לגמרי) וכן הפקתה המוזיקלית. לבסוף נבצע מיקס ומאסטרינג, תהליכים המשלבים יחד את המלל והמוזיקה לכדי רצועה מגובשת, ההופכת להיות המותג הקולי של החברה.
 
 
 פתח דבר - סאונד שאלות ותשובות

החוק הידוע בסאונד ו - הפקה מוזיקלית הוא שאין חוקים ! עם זאת אנו מאמינים שהבסיס לכל אלתור הוא קודם כל ידע. לאחר חקר מעמיק ובחינה מקרוב של יתרונות וחסרונות בטכניקות הקלטה, מיקס, מאסטרינג ואף בציוד אנאלוגי ודיגיטלי יש כמה דברים בסיסיים שלמדנו לדעת על בשרנו. הנה, בקצרה ממש, כמה טיפים בנושא סאונד, ציוד אודיו והקלטה, מיקס, מאסטרינג ועוד.

 

 מקור הקלטה - כמה באמת חשוב ?

ובכן חשוב מאוד !

למעשה זהו אחד הנושאים החשובים שאין להקל בהם ראש. ערוצים שהוקלטו כמו שצריך הם הבסיס לכל רצועת האזנה באשר היא. זה נכון שאפשר לחולל פלאים בתהליך המיקס, במיוחד בימינו, לאור המהפיכה הטכנולוגית וכניסתו של המחשב ותוספי תוכנה (פלאגינים) איכותיים ביותר לתהליך ההפקה המוזיקלית. עם זאת, רצוי להבין שערוצים שהוקלטו נכון הם תנאי הכרחי לתוצאה סופית מרשימה ואיכותית. הקלטה "נכונה" היא הקלטה שבה מושא ההקלטה נשמע חזק, בריא וברור ללא עיוותים וללא רחשי רקע, אך לא רק! הקלטה "נכונה" בין היתר היא גם הקלטה שבה כל כלי נגינה (גם שירה וקולות רקע) יוכלו "לשבת" בתחום התדרים הטבעי שלהם וזאת עוד לפני הנגיעה הראשונה באיקולייזר !

נקודה למחשבה


ה"סאונד" של כל יצירה מתחיל לפני ההקלטה, כבר בחשיבה על איזה כלים יקחו חלק ואיזה תפקיד יבצע כל כלי. למעשה, יש קשר חזק מאוד בין עיבוד מוסיקלי ל - סאונד הכללי בסופו של דבר. ישנה חשיבות מכרעת לכך שכלי נגינה שונים לא יתנגשו זה בזה, מבחינת התפקידים המנוגנים. עיבוד מוזיקלי נכון והקפדה על התפקידים המנוגנים תקל באופן משמעותי על תהליך המיקס והתוצאות תהיינה טובות יותר. תמיד רצוי להסתייע באיש מקצוע, מפיק מוזיקלי או מעבד מוזיקלי, רציני ובעל ניסיון שיכול להוות יד מקצועית מכוונת בכל הקשור לתפקידים המנוגנים.

 
 האם להשתמש בציוד מנורתי או טרנזיסטורי ?

תלוי לאיזה צליל או "סאונד" אנו שואפים להגיע.

אם אנו מנסים להגיע לסאונד חם ועגול, המאופיין בד"כ עם ציוד מנורתי אז עדיף שנשתמש בו והכי טוב שנעשה זאת כבר במהלך ההקלטה עצמה, שכן המנורה "יודעת" להעשיר מקור אודיו ישיר באופן טוב יותר מאשר מקור אודיו המגיע מתוך המחשב (לאחר המרה של D/A).

נקודות למחשבה


א. ישנה גישה הגורסת כי כשאתה מקליט, דאג להגיע לסאונד שאתה שואף אליו כבר בהקלטה. אל תסתמך על כך שאחר כך, במיקס, יהיה בסדר. למה הכוונה? אם אתה מחפש אפקט מסויים לגיטרה, תקליט יחד אתו, באופן זה תשאיר כמה שפחות מקום לפרשנויות במיקס.

ב. ישנם מכשירים רבים, נטולי מנורות, ובתוכם טרנספורמרים (שנאים) איכותיים. גם אלה מאופיינים במרקם חם ועגול, למשל פראמפים וקומפרסורים מבית היוצר של NEVE. המנורות עוזרות לקבל צבע מסויים ולכן נשתמש בהן כאשר נחפש את הצבע המסויים הזה - הכל תלוי הפקה, הערוץ המוקלט, התפקיד המנוגן וכו'. לעתים, מנורות יכולות לסייע אחרי מיקס כאשר רוצים "לצבוע" את כל הערוצים יחד לכדי שכבה אחידה אחת. גם הפעם, לעתים ה"דבק" או ה - "צבע" המשותף יושג באמצעים אחרים, כמו הקלטה לסליל או שימוש ב- BUS COMPRESSOR מכאן שמנורות טובות לשימוש בדיוק בזמן שאנו צריכים את הסאונד האופייני להן.

 
 סיכום אנלוגי או דיגיטלי ? 

בתנאי שכולל שימוש בממירים איכותיים וכן מיקסר סיכום איכותי, סיכום אנלוגי עולה בהרבה באיכותו על סיכום בתוך המחשב. סיכום אנלוגי נכון יבטיח קובץ סטיריאופוני מפורט יותר. מעבר לכך, יש יתרון לכך שהסאונד עובר דרך רכיבי חשמל שונים, אשר מעשירים את הצליל באופן חיובי ומחמיאים מאוד לתוצאה הסופית.

נקודה למחשבה


ישנם מכשירי סיכום המשלבים בתוכם מעגל מנורתי (מעבר לשאר רכיבי חשמל כמו טרנספורמרים, טרנזיסטורים וכו'). משום שטיבן של מנורות "לצבוע" את הצליל, לעתים נעדיף לבטל את המעגל המנורתי. אם אנחנו מחפשים חום ועומק וכן את הצבע המנורתי הרי שסיכום המשלב מעגל מנורתי (איכותי) הוא בהחלט דבר מבורך שכן הוא מעניק צבע ו"חום" לסאונד אך עדיין משאיר את המיקס מפורט.

 
 טייפ סלילים או מחשב ?

תלוי :)

פעם לא היו הרבה ברירות אך לאחר כניסתו של המחשב לאולפן ההקלטות קיבלנו לידינו את אפשרות הבחירה! יתרונות וחסרונות קיימים במחשב ובטייפ הסלילים אבל היופי בתקופתנו מתבטא בכך שאנו יכולים לרתום אל ההפקה המוזיקלית את שני הענקים האלה ועל ידי כך לצאת נשכרים מכל העולמות. ובכן, מתי נשתמש באחד ומתי באחר ? הכל תלוי בהפקה ובצבע אליו אנו שואפים להגיע. מנסיוננו, הקלטה אל תוך טייפ סלילים יכולה לעשות נפלאות בערוצי גיטרות חשמליות ואקוסטיות, בסינטים למיניהם וכן בערוצי תופים בעוד שקולות הסולנים מוחמאים בסביבה הדיגיטלית דווקא. כמו שנאמר למעלה, לעתים כשהדבר מתבקש, נשלח את המיקס כולו היישר ממיקסר סיכום אל טייפ הסלילים (שיעבוד במהירות 15 IPS לפחות). זאת על מנת "להדביק" יחד את כל התפקידים במיקס ולצמצמם במעט את הטווח הדינמי כהכנה למאסטרינג.

 
 תדירות הקלטה: 44.1, 88.2, 96 או 192 Khz ? 

שאלה מוצדקת אם כי העיסוק המתמשך בה לעתים הופך לבלתי מוצדק.


נקצר ונאמר כי עובדתית כיום, רק עשירית מכל החומרים המוגשים למיקס מגיעים ב- 88.2, כאשר הרוב המכריע מוגש ב- 44.1. יתרה מכך, גם אלה המוגשים ב-88.2, ברוב המקרים אם לא בכולם, הערוצים יעברו המרה ל- 44.1, כהכנה לשלב המיקס (מידע זה נבדק ואושר עם כמה מאנשי המיקס הבולטים בארץ). עוד משהו... חשוב לדעת שממיר מתוזמן, ע"י חיבור ל - Word Clock, יעשה עבודה טובה הרבה יותר!


נקודה למחשבה


ישנם הגורסים שעבודה בתדירות של 50-60 Khz היא האופטימלית! ראו את דבריו של מר Dan Lavry מחברת Lavry Engineering, חברה ידועה ובעלת שם בתחום של ממירי אנאלוג -דיגיטל.

 
 הכפלת שירה - אימתי ? 

כשנרצה להעשיר את מקור הצליל ולגרום לו להישמע "מלא" ו"חלק" יותר.

הכפלת כלי נגינה ותפקידי שירה הינה טכניקה ידועה זה זמן רב. גם בתזמורת פילהרמונית יש יותר מכנר אחד, יותר מקונטרבסיסט אחד וכן הלאה. הכפלת תפקיד מעבר להגבר העצמי שהיא יוצרת בטבע (שני כנרים המנגנים בו זמנית, מפיקים עוצמה קולית חזקה יותר מכנר אחד המנגן לבדו) "מחליקה" את התפקיד המבוצע ו -"מעגלת" אותו. שני זמרים, השרים יחד, יישמעו יותר "מדוייקים". הסיבה נעוצה בכך שהמוח שלנו אוהב לחשב ו"לשמוע" ממוצעים. הוא עושה את זה מעצמו גם בהקשרים אחרים (למשל כאשר אנו משתמשים בלימיטר, כך שכל הטווח הדינמי של היצירה מצטמצם. במקרה כזה, הכל נשמע פתאום חזק יותר למרות שלא ממש "נגענו" בכפתור הווליום).

ובכן, מתי נכפיל שירה? כאשר אנו רוצים סאונד שירה מלא ועשיר יותר. אולפן הקלטות בדרך כלל עובד תחת לחץ של זמן. אם בכל זאת נותר מעט זמן, נוכל פשוט להקליט טייק נוסף ואחר כך להחליט מה לעשות אתו. בעבודה עם מקהלות לעתים נשתמש אף בארבעה טייקים או יותר על מנת שהמקהלה תישמע גדולה, עשירה ומדוייקת יותר.

  
 תיקון זיופים - האם אפשרי ? 

אפשרי בהחלט.

אם כי תמיד עדיף להימנע מכך ע"י הקלטת טייק נוסף, טוב יותר. תיקון זיופים הנה פעולה הדורשת מיומנות והתוצאה הסופית תושפע מאוד ממידת מומחיותו של טכנאי האולפן או המפיק המוזיקליתיקון זיופים בעשור האחרון הפך כבר לסוג של אופנה ו"סאונד" כאשר מפיקים מוסיקלים השתמשו בפלאגינים לתיקון זיופים כמכשירי אפקטים לכל דבר ועניין. היום זה קצת פאסה... :) והפלאגינים הטובים חוזרים לעשות את מה שנועדו לו מלכתחילה, תיקון זיופים.

האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים